ידע הוא כוח, מטבע לשון של הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון שחי במאה ה- 17. חשיבות תיעוד הידע הופכת מרכזית, חשובה ורלוונטית יותר ויותר, בכל תחומי החיים והיומיום שלנו לצד החשיבות הרבה בניהולו של ידע זה. קבוצת אופטימום מתמחה בניהול הידע ההנדסי בקרב אירגונים, חברות ומפעלים בהם מתקיימים תהליכי פיתוח, ייצור, הרכבה, תחזוקה והפעלה של מוצרים, תוכנות ומערכות, המחייבים את מחלקות הפיתוח, ההנדסה, הייצור וההרכבה, השירות והתחזוקה לתעד ולנהל ידע, במטרה לשמרו לצד הניסיון הארגוני המצטבר. ידע זה עולה לעיתים בערכו הכספי על ערכו של התוצר הסופי ומשמש לפיתוחם של המוצרים הבאים ולפעילות הצמיחה הארגונית.
-
'
ניהול ידע' עוסק ב
ידע המעשי של ה
ארגון, בדגש לחשיפת הידע המוחזק אצל המנהלים, העובדים ולעיתים הלקוחות, תוך שהוא מאגד תרבות, תהליכים עסקיים, תשתיות תומכות ותכנים לצורך מיצוי מושכל של הידע הקיים בארגון ולצורך יצירת ידע חדש, זאת במטרה לממש את החזון הארגוני והיעדים העסקיים של הארגון בצורה אפקטיבית ויעילה. גישה זו רלוונטית לתחומי הניהול, הלמידה, ההדרכה, התרבות הארגונית והמיחשוב בארגון. ניהול הידע הארגוני חשוב בשני הבטים עיקריים:
יעילות - 'ארגון לומד ומנהל ידע' יפעל מהר יותר, נכון יותר, ממוקד יותר ומכאן ביעילות רבה יותר ויגדיל את ההון שלו.
חדשנות - 'ארגון לומד ומנהל ידע' יהיה חדשן ויחדש ללקוחותיו, הוא יפתח עקב כך ערכים עסקיים חדשים ומכאן ייצר ערך חדש ורב. ניהול הידע נשען על שלוש רגלים מרכזיות: שימור הידע, שיתוף הידע וזרימת הידע.
- 'שימור הידע' בארגון מבוצע במטרה לאפשר שימוש בהווה בידע מהעבר לטובת העתיד. אנו מבקשים כי הידע והניסיון שנרכשו ע"י פרטים בארגון וע"י הארגון בכללותו, אשר נבדקו ונמצאו רלוונטיים ונכונים עבור פעילותו העסקית של הארגון בעבר יאגרו וימצאו זמינים עבור שימוש בהווה ובעתיד במטרה לשפר את היעילות הארגונית, ללמוד מטעויות עבר ולהוות בסיס לצמיחה מתמשכת ומוצלחת של הארגון. שימור הידע בתוך הארגון בעייתית נוכח העובדה שהידע מיוצר בראשם של אנשים, שבאופן טבעי מתחלפים במהלך חייו של הארגון. איסוף הידע ואחסנתו בצורה נגישה, בתוך כותלי הארגון לשימוש עתידי, חיונית לקיומו והתפתחותו של כל ארגון באשר הוא.
- 'שיתוף בידע' הארגוני בה לתת מענה לבעיה בה עובדים רבים מצוינים בלהיות 'אוגרי ידע', אך לא מביאים את הידע למצב של שיתוף עם גורמים אחרים בחברה ובכך הופכים את הידע לנחלת עצמם בלבד. שיפור בתחום זה מחייב יש שינוי והחלת תרבות ארגונית תומכת במטרה ליצור תנאים שיגרמו לפרטים בארגון מוטיבציה לתרום ולשתף אחרים בידע שברשותם. תנאים אלה באים ליצור אווירת כדאיות לשיתוף בידע, כזו שתספק מענה לתגובתו האופיינת של פרט בארגון "מה יצא לי מזה?" הבוחן את מידת הכדאיות שלו לפני ביצוע פעולה כלשהי.
- 'זרימת הידע' בארגון מדמה את התהליך בו הידע "נע" בארגון ומגיע לכל קצוותיו. בכדי להגיע למצב זה יש לוודא תחילה שהמידע אגור בצורה זמינה, נוחה לשימוש ובאופן המאפשר לו להפוך נחלת הכלל גם ברמת ההבנה והיכולת להפיק ממנו ערך עסקי. התמיכה הארגונית בערך זה מחייבת נהלי עבודה, תשתיות מיחשוב מתאימות ונגישות עבור כל עובדי הארגון.
- 'מחזור חיי המוצר' מתחיל במחלקת הפיתוח בה עמלים מהנדסי החברה, בסביבות עבודה מתקדמות וממוחשבות, כשתוצרם הסופי הוא קובץ שרטוטים והוראות הנדסיות כיצד לייצר ולהרכיב את פרי פיתוחם. מחלקת ההנדסה ובתוכה מחלקת הנדסת היצור אחראית להעביר הוראות ייצור והרכבה (תיקי ייצור) ברורות ולוודא את ביצוען על רצפת הייצור. מחלקת הייצור אחראית על יישום הוראות ההנדסה, לייצור ולהרכיב את המוצר בהתאם. בהמשך מסופק המוצר ללקוח כשלצידו מחויב היצרן לספק הוראות הפעלה, תחזוקה, קטלוג חלקי חילוף ולעיתים לבצע הדרכות במטרה לאפשר ללקוח או לטכנאיו שלו לבצע את פעולות איתורו תיקון תקלות או תחזוקה מתוכננת.